top of page

הגשמת חלום: שלושה שבועות ביפן

  • תמונת הסופר/ת: Michal Porat
    Michal Porat
  • 5 באוק׳ 2024
  • זמן קריאה 24 דקות

עודכן: 8 באוק׳ 2024


הכל היה מוכן לקראת הטיול שלנו ליפן ב-30.10. הזמנו את המלונות שרצינו, הטיסות היו מדויקות (אך יקרות, מה לעשות), כל האטרקציות היו מסודרות באקסל מפואר. ואז פרצה המלחמה וטרפה לנו את כל הקלפים, והחיים. הטיסה לטוקיו יצאה כמתוכנן ב-30.10.23, אבל הנפש שלנו היתה עמוק באדמה המדממת. ידענו שלא נוכל לחוות את הטיול הזה כפי שרצינו והחלטנו לבטל את הכל ולקבל זיכוי על הטיסה.


אחרי חודש בערך התחלנו לתכנן את הטיול מחדש והפעם - לאפריל. במקור, ידענו שנזכה לראות את הצבעים היפים של השלכת היפנית, אבל התכנון החדש הפגיש אותנו עם מראות אחרים לגמרי - של פריחת הדובדבן. רק שמענו עליה וראינו בתמונות, אבל לא חשבנו שאי פעם נפגוש אותה. כשהטיול נדחה לאפריל, סופסוף היתה הזדמנות. מעז יצא מתוק? אולי.


אני כותבת את הבלוג פוסט הזה במטרה לסייע למי שטס למדינה המדהימה הזו להגיע קצת יותר מסודר ומאורגן. עודף המידע ברשתות החברתיות יכול מאוד לבלבל ולייצר תחושות של פומו בלתי נגמר. אז באופן אירוני, הבלוג פוסט הזה מוסיף עוד קצת מידע לבליל המידע הבלתי נגמר, אבל הפעם אולי בצורה קצת מסודרת יותר שתוכל לעזור לכם להתמצא בדרך לטיול המיוחל. בחלק הראשון של הפוסט אתמקד באספקטים שונים של הטיול ביפן ואחר כך אעבור לפירוט של הערים עצמן - על השכונות, האטרקציות, הדברים שכדאי לשים לב אליהם וכמובן - המזון.


פריחת הדובדבן ביפן


איך תכננו את הטיול?

לפני שיצאנו לדרך התלבטנו אם לקחת עזרה חיצונית, כלומר מישהי שנשלם לה והיא תבנה לנו מסלול. ההצעה היתה בערך 800 ש״ח לעשרה ימים והרגשנו שזה משהו שאנחנו לגמרי יכולות לעשות לבד. וכך היה. אספנו קצת אקסלים מחברים (איזה כיף זה כשיש חברים מסודרים!), מפות של אנשים שביקרו ביפן לאחרונה וגם המלצות מבלוגרים ישראלים כמו הבלוג פוסט המצוין של פתיתים על יפן ואופיר אלוש שנתנה המון המלצות טבעוניות ליפן. אני באופן אישי לא טבעונית, סתם רגישה ללקטוז, אבל מצאתי אצלה הרבה המלצות טובות.


מעבר לבלוגרים שציינתי למעלה, נעזרנו מאוד גם בקבוצת הפייסבוק יפן למטיילים. אין מה לעשות, קבוצות פייסבוק הן עדיין מקום מעולה לאיסוף מידע לקראת הטיול, והקבוצה הזו באופן ספציפי הרגישה לי הכי יעילה.


תקציב

עבורנו, הטיול ליפן היה ירח דבש, ולא כל כך התייחסנו לתקציב. הדחיה של הטיול מאוקטובר לאפריל והבחירה להוסיף עוד 3 לילות הובילה אותנו לעליה של כמה אלפי שקלים במחיר הטיול. חשוב להגיד שהחלק היקר ביפן הוא הטיסות וההתניידות בשינקנסן. כל היתר: מלונות, תחבורה עירונית, אוכל ואטרקציות - אפשר לעשות בכל רמות מחיר וליהנות מרמה גבוהה של שירות.


טיסות

טסנו ל-17 לילות והיה לנו ברור שנטוס בטיסות הישירות שמציעה אך ורק חברת אל על כרגע. המחיר בהתאם ועולה כל הזמן, אבל מבחינתנו זה היה שווה את זה. אם אתם הולכים על טיסות אל על, אני ממליצה לשחק עם התאריכון שלהם ולנסות למצוא שילוב של טיסות שמציג את המחיר הנמוך ביותר. חסכנו ככה אלפי שקלים. אל תוותרו.


מלונות

לאורך הטיול ישנו במלונות בדירוג 3, 4 ו-5 כוכבים. כשאני באירופה אני לרוב אתרחק ממלונות 3 כוכבים, אבל ביפן הם לגמרי עשו את העבודה. קחו בחשבון שהחדרים קטנים מאוד, כך שאם חשוב לכם ספייס, כדאי לחפש מלונות עם חדרים בגודל של 20 מ״ר לפחות. חלק מהמלונות ששהינו בהם בקושי אפשרו לנו לפתוח מזוודה, שלא לדבר על שתיים. מצד שני, הסיטואציות האלה יצרו דיאלוגים כמו ״את יושבת לי על כף הרגל״, ״אבל אין לי איפה לשבת״.


במלונות 3 ו-4 כוכבים שישנו בהם הלובי היה מצויד בכל התמרוקים שתוכלו להעלות על דעתכם, כולל מסרקים, מברשות שיניים ועוד. למעשה, הם לא שמים שום דבר בחדר אבל מעודדים אתכם לקחת מהלובי את כל מה שאתם צריכים. אפילו במלונות 3 הכוכבים הציוד היה מרשים ומפנק עם מלח אמבט ואפילו מסיכות בד לפנים שכיף להתפנק איתן בסוף היום. וגולת הכותרת - בחדר יחכו לכם פיג׳מות נקיות. כן, הן לפעמים יהיו קצת גדולות אבל זה עוד משהו שאפשר לחסוך כשאורזים מזוודה בארץ. במלון 5 כוכבים שישנו בו הכל כבר היה בחדר עצמו.

הנה המלונות שישנו בהם ואני ממליצה בחום רב על כולם:


פריסת הטיול

כשתכננו את הטיול יצאנו מנקודת הנחה שלא נספיק הכל בזמן שהקצבנו לנו - ושזה בסדר. אנחנו לא אוהבות לטייל בלחץ ומעדיפות לשהות כמה ימים במקום כדי להכיר אותו לעומק, על פני לעשות מעברים מרובים בין לוקיישנים. בטיול הזה העדפנו גם להיות בעיקר בערים ופחות בטבע, אבל מצאנו דרך לשלב קצת טבע בטיולי היום. כדי לאפשר לנו ״נחיתה רכה״ עד כמה שאפשר, בטח אחרי טיסה ארוכה וג׳ט לג, לקחנו 2 לילות בטוקיו. ישנו בשכונת גינזה, עליה אפרט בהמשך, וזו היתה החלטה מעולה.

נחיתה בטוקיו

2 לילות טוקיו

5 לילות קיוטו

3 לילות אוסקה

7 לילות טוקיו

המראה מטוקיו


תחבורה 

אחח, התחבורה הציבורית ביפן. היא מדויקת, היא נקיה והיא פשוט הגיונית. כן, תוכלו למצוא שם הבלחות קטנות שמזכירות לנו שגם היפנים לא מושלמים (כמו קרון לנשים בלבד, למניעת הטרדות מיניות), אבל את תפקידה כתחבורה שמשרתת את הציבור - היא לגמרי ממלאת בהצטיינות. התחבורה בין הערים מתבצעת באמצעות רכבת קליע שנקראת שינקנסן. כמובן, תוכלו לבחור גם בדרכים אחרות לעבור מעיר לעיר, אבל הבחירה שלנו היתה לבזבז כמה שפחות זמן על העניין. כן, זה יקר יותר, אבל תחבורה היתה ההוצאה המשמעותית ביותר שלנו (חוץ מקניות), אז חיינו עם זה בשלום. את הכרטיסים לשינקנסן קונים בקלות דרך המכונות שממוקמות בתחנות הרכבת. אל דאגו, התפריטים זמינים לגמרי גם באנגלית וקל מאוד להסתדר. אם אתם מטיילים עם אדם נוסף אחד לפחות, אני ממליצה להגיע יום לפני לתחנה כדי לרכוש את הכרטיס, כך תוכלו לוודא שתמצאו כיסאות צמודים. הרכבות יוצאות בכל מספר דקות, כך שאם הגעתם לתחנה ונגמרו הכרטיסים לרכבת הקרובה, תוכלו לרכוש לזו שאחריה. ככלל - ממליצה להקדים ולרכוש כרטיסים יום-יומיים לפני, כדי לחסוך זמן ולמנוע לחץ.


תחנות הרכבת, בטח אלו הבין-עירונית, ענקיות. הדרך הטובה ביותר להתמצא היא לעקוב אחרי ההוראות בגוגל מאפס ולא לפחד לעצור מישהו ולבקש הכוונה. גם פנטומימה תעבוד אם הוא לא יודע אנגלית. 


התחבורה העירונית מתחלקת לאוטובוסים (בהם נסענו בעיקר בקיוטו) וברכבת תחתית. לאוטובוסים יש נטיה קצת לפשל, אבל הרכבת יעילה מאוד ומגיעה בזמן. התשלום ברכבת ובאוטובוסים פשוט וקל - מטעינים את כרטיס הסוויקה דרך אפליקציית הארנק של אפל (במקרה שלנו, כאייפוניסטיות) באיזה סכום שרוצות ו…זהו. הנסיעות עצמן זולות יחסית (משתנה לפי המרחק, מן הסתם), ותוכלו להטעין מחדש את היתרה בכל זמן שתרצו. כ-8000 יין הספיקו לנו לכל התקופה שהיינו שם.


שירות שליחת המזוודות

אחד הדברים הגאוניים ביפן (והתחרות קשה) הוא שירות שליחת המזוודות בין מלונות. בשביל שלא תסחבו את המזוודות העמוסות שלכם בתחבורה הציבורית, תוכלו פשוט לבקש להעביר את המזוודות מנקודה א׳ לנקודה ב׳. השתמשנו בזה מספר פעמים במהלך הטיול והמזוודות תמיד חיכו לנו במלון. אנחנו טיילנו עם 2 מזוודות וטרולי, ובזמן ששהינו באוסקה שלחנו את המזוודות הישר למלון הבא וטיילנו רק עם הטרולי. זה היה מאתגר (בעיקר כי זכינו בבובות גדולות בארקייד) אבל חסך לנו היסחבות מעצבנת. המחיר לשליחת המזוודה נקבע לפי הגודל שלה ומומלץ לברר מה היא שעת איסוף המזוודות כדי שלא תפספסו אותה. אנחנו שמנו אייר טאג בכל אחת מהמזוודות, ככה שיכולנו לוודא בדיוק איפה הן נמצאות (כאילו חסרות לנו אובססיות!).


באמת לא נותנים טיפים ביפן?

אז בגדול - לא. תרבות הטיפים ברובן המוחץ של המסעדות ביפן לא קיימת. אל תנסו להשאיר טיפ (לא ניסיתי), ופשוט תיהנו מהעובדה שקיבלתם שירות טוב בלי להסתבך עם חישוב אחוזים. אבל… כן, יש אבל. נתקלנו בלא מעט מקומות שהצליחו לעקוף את עניין הטיפים בכל מיני דרכים מתוחכמות. אנחנו נפלנו בזה כמעט כל פעם, אז כדאי שתשימו לב. מקומות רבים, בעיקר ברים/איזקאיות יגבו מכם cover fee מסוים פר אדם. לרוב הוא ינוע בין 500 ל-800 יין, אבל יכול להגיע גם ל-1000 יין לאדם. זה סכום שתשלמו לא משנה מה וכמה הזמנתם ויתווסף לחשבון הסופי. דרך נוספת היא באמצעות גביה של דמי שירות. זה נהוג יותר במסעדות היוקרתיות יותר, ויכול גם כן להגיע ל1000 יין לאדם. עדיין ברוב המסעדות לא תתקלו בזה, אבל קחו בחשבון שמדובר בסעיף קטן בתפריט שקל לפספס.


רגישויות מזון ובקשות לשינויים

אני רגישה ללקטוז. יש לי כדורים, אבל מעדיפה להימנע עד כמה שאפשר מחלב ומוצריו. קראתי בכל מיני מקומות שלא נהוג לבקש שינויים במנות, אבל ככל שהעניין נוגע לאלרגיות - אני ממליצה בחום לברר שבמנה שאתם מזמינים אין את האלרגן הבעייתי. קודם כל, בשביל הבריאות שלכם. ושנית, כי נתקלתי לא מעט במלצרים נחמדים מאוד שהצליחו לסדר מנה ללא חלב או להסביר לי בפירוט מה מהתפריט יכול להתאים לי. ברשתות מזון, תוכלו למצוא טבלת אלרגנים באתר ולפעול לפיה. אם ממש חשוב לכם לא לוותר על שום דבר, נסו להבין בדיוק איך נכון להגיד/לכתוב את האלרגיה ביפנית ותציגו אותה למלצר כשאתם מגיעים. כלל האצבע שלי הוא שאם יש ספק, אז אין ספק - וכשלא הייתי בטוחה שמבינים אותי פשוט נמנעתי מהזמנת המנה.


גוגל טרנסלייט

יור בסט פרנד. והאמת, שגם החבר הכי טוב של היפנים. אתם תתקלו בלא מעט סיטואציות בהן תתרגמו להם ליפנית את מה שתרצו להגיד, גם אם זה הדבר הכי פשוט בעולם. יצא לנו לנהל ככה שיחות במסעדות או לבקש דברים ספציפיים ממוכרים בחנויות אלקטרוניקה. האפליקציה של גוגל טרנסלייט זמינה בחנויות האפליקציות של אפל ואנדרואיד, והיא מאוד תקל על החיים שלכם. באופן ספציפי, הפיצ׳ר שמאפשר תרגום של טקסט בתמונה הציל אותנו.


תורים

״תראי את כל אלה שעומדים בתור, יש להם בעיה במח״. זה ציטוט אמיתי של ישראלית שחלפה על פנינו כשחיכינו לאכול גיוזות באחת המסעדות בקיוטו (ההמלצה בהמשך, לא לדאוג!). זו ללא ספק היתה ההמתנה הארוכה ביותר בתור, אבל היא היתה שווה כל רגע. יחד עם זאת, הבהרנו לעצמנו שזו הפעם האחרונה. אז בקיצור - תורים! תתרגלו לעמוד בתורים בכל מקום ונסו למצוא דרך יצירתית להעביר את הזמן. אם יש מקום שתרצו לאכול בו אבל הוא בדרך כלל עמוס מאוד, הגיעו מוקדם יותר או חפשו את הסניפים שלא נמצאים במרכז הערים. תור ארוך הוא אינדיקציה למקום מוצלח ולרוב יהיה שווה את הזמן שלכם. יש מקומות (עליהם אפרט בהמשך), בהם התורים קצת יותר מתוחכמים ומאפשרים להירשם, לקבל מספר, להסתובב ולחזור בשלב מסוים ישר למסעדה. אבל לצערי, רוב המקומות לא כאלה ותצטרכו לעמוד פיזית בתור.


קניות

אין דבר שמעיד על הקניות המצוינות ביפן יותר מהעובדה שטסנו עם פחות מ-30 קילו מצטבר וחזרנו עם קרוב ל-70. תוכלו לרכוש שם הכל ממוצרי אלקטרוניקה, דברים למטבח, בגדים, מזון, משחקים ועוד. אני אפרט לגבי קניות בכל איזור בחלק השני של הפוסט, אבל ההמלצה החמה היא להגיע עם מזוודה כמה שיותר ריקה ולהתכונן לקנות שם. אל תגזימו ותבואו עם סט אחד של בגדים, אבל אם אתם בדרך כלל מוצאים את עצמכם ברשתות כמו יוניקלו או בזארה ושות׳, לא יחסר לכם מה לקנות ביפן.


הערה כללית וחשובה לגבי קניות ביפן נוגעת לעניין החזרי המס. תקחו אתכם דרכון לכל מקום, כי מעל 5000 יין תוכלו לקבל החסר מס במקום. כן, פשוט יורידו לכם את המס מהחשבון.

דון קיחוטה (הנה לדוגמה הסניף הענק שלהם בטוקיו) היא חנות שחובה להגיע אליה לפחות פעם אחת, אבל אנחנו מצאנו את עצמנו שם לא מעט פעמים. מדובר בחנויות ענקיות עם כל דבר שאפשר לחשוב עליו מטיפוח פנים ועד מזוודות. המחירים שם זולים וזה המקום להצטייד בכל מה שתרצו בכמויות. אם תרצו המלצות רכישה ספציפיות כתבו בתגובה ואשמח להמליץ על מוצרי הטיפוח שרכשתי שם ואני משתמשת בהם ביום-יום.


אם אתם חובבי אלקטרוניקה, ביקור ב-Bic Camera היא גם חובה. אני רכשתי שם מיקרופון איכותי לפודקאסט, אבל תוכלו למצוא שם הכל מהכל לבית, למשרד ולחיים עצמם. ממליצה לבדוק זמינות בסניפים ספציפיים דרך האתר שלהם ואפילו לבצע רכישה ואיסוף, בטח אם חנויות אלקטרוניקה גדולות עושות לכם סחרחורת. גם כאן, לא לשכוח את עניין הדרכון והזיכוי על המס.


מותג האופנה האהוב עלי הוא ללא ספק יוניקלו, ואני מופתעת בכל פעם שאנשים מגלים שיוניקלו היא יותר מאשר מעילים. יש שם הכל (וקניתי הכל) - מגרביים ועד בגדים מחויטים ומהממים. הסניף המפורסם ביותר נמצא בגינזה, ומגיע ל-12 קומות של בגדים ואקססוריז באיכות טובה מאוד. ההאק הטוב ביותר לרכישות ביוניקלו הוא לחפש סניף שלא נמצא במרכז ההומה.


אנחנו לדוגמה בחרנו לעשות את הקניות הגדולות שלנו ביוניקלו בסניף שנמצא בשכונת shimokitazawa (עליה אכתוב בהמשך) שמאופיינת בעיקר בבגדי יד שניה, אבל ממש במרכזה וצמוד לתחנת הרכבת יש סניף יוניקלו בו הצלחנו למדוד בגדים בנחת (וזה בדרך כלל האתגר, כשאפשר להכניס רק מספר מוגבל של פריטים לתאי המדידה) ולא להתייבש בתור.


ההמלצות שלי

בחלק הבא אתייחס לכל עיר שהיינו בה - איפה ישנו, מה עשינו וגם כמה המלצות אוכל. אחד הדברים המבלבלים ביפן הוא כמות ההמלצות הבלתי נגמרת. על כל המלצה, תוכלו גם להיתקל באינספור מקומות טובים ברחוב שאף אחד לא המליץ לכם עליהם. בקיצור - קשה ליפול. ניסיתי לצמצם את ההמלצות באופן יחסי כדי שיתמקדו רק בדברים שבאמת אהבנו לעשות והשפיעו עלינו. זאת, לצד פנינות קולינריות או חוויות שלא כדאי לפספס. קחו בחשבון שיכול להיות שיש אטרקציות/מקומות בסיסיים שלא ציינת כאן, פשוט כי הם נמצאים בכל רשימת המלצות אחרת שאי פעם נכתבה פחות או יותר. אז… אם אתם אנשים שאוהבים לתכנן מראש, ממליצה להוסיף לרשימה/מפה שלכם את הנקודות הבאות :)


וואו, כמה אהבנו את קיוטו. כנראה העיר הקסומה ביותר שהייתי בה. אני אוהבת לתאר אותה כירושלים (או לשם ההשוואה טוקיו היא תל אביב), כי יש בה הכל - גם חיי לילה כיפים רגועים ונעימים, גם רוחניות וגם טבע וגם ניסיון כלשהו לקדמה. כאמור, ביקרנו ביפן בזמן פריחת הדובדבן לכן הרחובות הראשיים והמקדשים היו עמוסים מאוד. אבל ברחובות הצדדיים, בייחוד אלו של רובע gion, היינו לפעמים לבד. הסתובבנו בסמטאות הקטנות והסתכלנו (לא בקטע קריפי) על האופן בו חיים אנשים רגילים ביפן. כן, לא האנשים הרגילים באמת שחיים בכפרים… אבל אלו שבחרו לחיות בעיר המיוחדת הזו. אנחנו שהינו בקיוטו 5 לילות, וזה הזמן שאמליץ לכם גם לשהות בה. פחות מזה - כנראה לא תספיקו לראות את כל מה שיש לה להציע. למען האמת, גם אנחנו לא הספקנו להגיע לכל המקדשים ונקודות העניין באיזור, אבל חמישה וחצי ימים היו זמן מספק להגיע לרוב הדברים.

נהרות קטנים בקיוטו

מלון נפלא שקיבלנו עליו המלצות ממספר אנשים. הוא שוכן ברובע gion בקיוטו השקט והחמוד, עמוס המסעדות ופינות החמד. החדרים קטנים, קחו את זה בחשבון. עם 2 מזוודות היה לנו קצת קשה לזוז בחדר, אבל האווירה היתה מאוד נעימה, יש בריכה דמויית אונסן בה תוכלו לרחוץ בפרטיות מסוימת לאורך היום וגם ארוחת בוקר שנראתה מפנקת למדיי (אנחנו ויתרנו מראש).

המלצה קולינרית קטנה ונחמדה 2 דקות מהמלון: ראמן טבעוני (עליו שמענו דעות חלוקות), שלידו יש מכונה שמוציאה קינוחים טבעוניים וללא גלוטן מאוד מאוד טעימים. ממליצה!


מה עושים:

ארשיאמה

אחד מטיולי היום שהכי אהבנו היו לאראשיאמה, מקום שנראה כאילו נלקח מגלויה. נהר, סירות, הר, רחובות קטנים וחמודים. אפשר להעביר בארשיאמה כמה שעות טובות. אנחנו התמקדנו בכמה אטרקציות:


הרכבת הרומנטית: נסיעה ברכבת שנראית כאילו נלקחה מסרט ישן תיקח אתכם בין נופים מהממים של נהרות והרים גבוהים. הרכבת לרוב עמוסה ואנשים ירצו לצלם כל הזמן, אבל תוכלו לראות שם נופים שלא חשופים למי שסתם מגיע ליום טיול בעיירה. שימו לב שיש קרונות פתוחים וסגורים. אם תשבו בקרון הפתוח, קחו בחשבון שתוכלו להירטב כהוגן במקרה של גשם. הנסיעה אורכת כעשרים דקות ותוכלו לבחור באיזו תחנה לרדת. אנחנו עלינו בתחנת Saga Torokko ירדנו בתחנת Torokko Kameoka שרפנו שם קצת זמן בבית הקפה שנמצא קרוב לתחנה (עם נוף מדהים) וחזרנו חזרה לארשיאמה. מומלץ להזמין כרטיסים מראש באתר הזה.


יער הקופים: על זה לא הייתי ממליצה לוותר, אבל קחו בחשבון שתצטרכו להיות בכושר. יער הקופים נמצא על הר שמשקיף על ארשיאמה והסביבה. מעבר לנוף המטורף, תמצאו שם קופים שמסתובבים חופשי ופשוט חיים את החיים שלהם. על ראש ההר יש בקתה, אליה תוכלו להיכנס ולרכוש מזון ייעודי (בוטנים) לקופים ולתת להם אותו מבעד לרשת. רוב הקופים חמודים ועדינים, אבל יש סיכוי שתראו גם כמה בריונים. בשנים האחרונות אני נמנעת מללכת לגני חיות, אבל משהו באווירה המשוחררת וההבנה שמדובר בשמורת טבע בה הקופים מסתובבים בחופשיות הרגיעה אותי. אין צורך לקנות כרטיסים מראש, רק להכין את סיבולת לב הריאה שלכם :) 


המלצה קולינרית  bread espresso and arashiyama

יש המון מקומות קטנים, חלקם תירותיים יותר ופחות, אבל את זה מצאנו לגמרי במקרה. הוא ממוקם כמה דקות הליכה במרכז הסואן של ארשיאמה, וכשתכנסו אליו תגלו בין קפה עם תקרות גבוהות וישיבה משותפת על הרצפה. אוכל בסגנון מערבי אבל בהגשה יפנית. קפה/תה/מאצ׳ה וכל דבר שתרצו באיכות הטובה ביותר, וגם אחלה שירות. 


קפה ונוף יפה Arabica

למרות ההפחדות, יפן לא אכזבה עם הקפה שלה. יש המון בתי קפה בוטיקיים שלוקחים את הקפה שלהם מאוד ברצינות. אחד מהם הוא ערביקה, רשת של בתי קפה קטנים שעושים כבוד לקפה. לא לדאוג, יש גם מאצ׳ה. קחו קפה ושבו ליד הנהר.


פושימי אינארי הוא מקום קסום בו מוצבים אלפי שערי טורי שיוצרים שביל בלתי נגמר. הוא הותיר עליי חותם, ליטרלי, כי בערך חודשיים אחרי שחזרנו החלטתי לקעקע שער טורי קטן על הזרוע. רוב ההמלצות טוענות ששווה להגיע לשם מוקדם בבוקר, אבל גם אם תגיעו בשעות אחרות של היום, כל מה שתצטרכו זה קצת התמדה וכוח רצון בשביל לעבור את המאסה של האנשים שנמצאת בהתחלה. ככל שתתמידו ותמשיכו במעלה השביל תגלו פינות מקסימות עם שערי טורי בכל הגדלים וגם נוף מהמם. באחד הפיתולים מצאנו זוג קשישים שמוכרים שערי טורי בגדלים משתנים, עליהם אפשר לכתוב את השמות שלכם והתאריך של היום. זו מזכרת מתוקה שתלויה אצלנו על הקיר בסלון. 

כשאתם מוכנים לרדת חזרה, נווטו ל-vermillion cafe. מדובר בבית קפה מקסים שממוקם ממש על אגם/נחל. האוכל פשוט מעולה והקפה/מאצ׳ה גם כן. אחלה של מקום לסיים בו טיפוס מפרך. יש מצב שתצטרכו להמתין קצת בתור (כמו בכל מקום ביפן), אבל בסופו של דבר תמצאו את עצמכם אוכלים אוכל טעים מול האגם. שווה!


עיירת הסאקה

אחת האהבות הגדולות שלי ושל אפרת היא סאקה. כן, יין זה טעים ונחמד, אבל סאקה זו חוויה שאנחנו לא מוותרות עליה בשום מסעדה יפנית (שמכבדת את עצמה ומגישה סאקה איכותי). לא רחוק מפושימי אינארי תוכלו למצוא את ״עיירת הסאקה״. אני חושבת שזה הפך לשם הלא רשמי שלה, ובכל מקרה כך אני אוהבת לכנות אותה. יש שם הזדמנות לטעום סאקה ממש בכל פינה, אם זה במבשלות שפועלות בעיר או בטעימות סאקה מזדמנות. אנחנו ויתרנו על סיור במבשלת הסאקה המפורסמת הזו, סתם כי לא התחשק לנו להמתין בתור. במקום זה, הלכנו לכאן, וטעמנו כ-17 סוגים שונים של סאקה בחצי שעה. כן. משימה לא קלה אבל אנחנו בחורות אמיצות. 


המסע אל מקדש הזהב שממוקם בחלק הצפוני של קיוטו היה מפרך במיוחד, אבל שווה לגמרי לעשות אותו אם בא לכם לחזות במראה מרהיב של מקדש שכולו זהב. כמו בכל מקום ביפן, גם שם עמוס במיוחד, אבל עם מספיק סבלנות תמצאו פינה לעמוד בה ולהתבונן על היופי הזה. תכננו כמו שצריך את הדרך לשם - אנחנו הסתבכנו עם האוטובוסים ומצאנו את עצמנו הולכות קילומטרים רבים ברגל אחרי הביקור שם.

מקדש הזהב בקיוטו
מקדש הזהב

דרך יפה וציורית בקיוטו. זה מקום מעולה לקנות בו מזכרות (אם אתם מבקרים גם בטוקיו, אז גם איזור senso-ji נפלא למזכרות). כאן הסתובבנו ביום די מעצבן מבחינת מזג אויר, אבל יצאנו עם קניות נהדרות של תבלינים, קטורת ושאר מזכרות והפתעות. כשתגיעו לראש הגבעה תוכלו לבקר במקדש המרשים Kiyomizu-dera. הכניסה עולה כסף אבל בפנים מאוד יפה להסתובב ולצלם.


אם אתם חובבי שווקי אוכל (ומקדשים, כמובן), הגיעו למקום הזה. מדובר במקדש גדול ויפייפה, במיוחד בשעת השקיעה. אנחנו הגענו בערב ונהנינו משוק אוכל עמוס בכל סוג של אוכל שתוכלו להעלות על דעתכם. 


Uji - חצי יום טיול

אוהבים מאצ׳ה? זה ה-מקום בשבילכם. הקדשנו את אחד הבקרים בקיוטו לטיול של חצי יום בעיירה שמפורסמת יותר מהכל בזכות המאצ׳ה שבה. היא סופר מתויירת אבל גם יפה מאוד. מתחילים בהליכה על הגשר המרשים ממנו יש נוף מהמם. מאוד ממליצה לקנות שם מאצ׳ה איכותית ולטעום תה בבתי התה השונים. לצהריים, אכלנו שם מרק טעים מאוד במקום הזה שהרגיש אותנטי במיוחד. באים, אוכלים והולכים. אם אתם כבר באיזור, ממליצה לבקר במקדש היפה הזה (Byodo-in) ובגנים שסביבו. חוץ מזה, אין ממש מה לעשות שם, אז ממש כמה שעות בודדות יספיקו.


איפה אוכלים/שותים:

ראמן - Engine ramen -ראמנייה נהדרת ממש במרכז העיר. יש ללא גלוטן וטבעוני. הטבעוני היה מעולה! גם כאן יש המתנה לא קצרה בתור, אבל תוכלו לקחת מספר וללכת להסתובב (כלומר, לא צריך לעמוד פיזית).


בר - matatabi - אל הבר הזה הגענו במקרה בערב האחרון שלנו בטוקיו. טיפסנו במדרגות מהסמטה והגענו לבר קטן וקסום, כזה שמוכר בעיקר למקומיים. הברמנית היא אישה מתוקה שמתקשרת באנגלית בסיסית בלבד (ובעיקר דרך גוגל טרנסלייט). כיף לשבת שם, לעשות people watching (זה הכי טוב שאפשר לעשות כשכולם סביבך מדברים וצוחקים ביפנית ואת לא מבינה כלום). קשה לי לתאר במילים את החוויה שהיתה לנו שם, אבל היא אחת הזכורות עבורי מהטיול. בעיקר, כי היתה פשוטה ונעימה. אה, והכי חשוב - המקום מלאאאאא בחתולים: תמונות, פסלים ובובות. בעלת הבר היא חובבת (ובעלת) חתולים רצינית. אם יש לכם חתול - תראו לה תמונה! ואם בא לכם ממש להיות לארג׳ים, תבואו עם פסלון קטן של חתול כדי לתת לה במתנה.


תמונה שלנו עם בעלת הבר בקיוטו

אומאקסה Ninenzaka Sushi Numoto - בלילה השלישי שלנו ביפן כבר מצאנו את עצמנו בארוחת אומאקסה למהדרין. לא אפרט יותר מדי כדי לא להרוס, אבל אם אתם אוהבים דגים נאים ושאר פירות מן הים, תזמינו מראש מקום לחוויה הקולינרית הזו. 


שף חורך דגים
מתוך האומאקסה

גיוזות שממש שווה לעמוד בשבילן בתור - CHAO-CHAO GYOZA - בכל טיול ליפן יש את המקום הזה שעמדתם בשבילו שעות בתור וזה היה פשוט… שווה את זה. כזה הוא המקום הזה של הגיוזות בקיוטו. תגידו ״נו, גיוזות, מה כבר יכול להיות כזה מיוחד?״ ואגיד לכם ״אלה פאקינג גיוזות מדהימות״. במגוון טעמים, מילויים ותוספות, אווירה שמחה בטירוף, בירה זורמת וחוויה טובה - אני מאוד ממליצה להשקיע ערב בהמתנה למקום הזה. 


לטבעונים - AIN SOPH - המלצה נהדרת לטבעונים או רגישים ללקטוז (כמוני). המנה המפורסמת ביותר כאן היא הפנקייקים היפניים הטבעוניים. מנה פשוט מדהימה וכל כך טעימה. 


בר אוכל - Rutubo -אני אוהבת מזון מעושן. מאוד. לכן המקום הזה הוא גן עדן. מצאנו אותו במקרה כי הוא היה ברחוב של המלון והתאהבנו. באווירה, באלכוהול, במלצרים ובאוכל. אפילו אפרת, שלא נהנית מאוכל מעושן, מצאה מה לאכול כאן בלי בעיה. חוויה מקומית ומשמחת מאוד.


טוב, זה זמן טוב להגיד שלא אהבתי את אוסקה. היא מלוכלכת, רועשת (בצורה לא נעימה) ובאופן כללי מרגישה כמו החצר האחורית והמטונפת (סליחה, הלכלוך באמת הפריע לי) של יפן. אני יודעת שמשפחות אוהבות להגיע לשם בגלל יוניברסל ובגלל האווירה. אבל אליי זה לא דיבר. הרגשתי שם לא בטוחה ברמה האישית סתם ככה ברחוב וזו תחושה שלא הרגשתי בשום מקום אחר ביפן, גם לא בסמטאות החשוכות של קיוטו. ועדיין, יש בה משהו מאוד raw, ואם בא לכם לחוות חווייה יפנית מחוספסת יותר, יכול להיות מאוד שתיהנו כאן. כשהגענו, חשבנו שנעזוב למחרת. בסוף מצאנו את עצמנו משלימות את השהות שם (3 לילות) ומוציאות ממנה את המקסימום.


בחרנו במלון 3 כוכבים שנמצא במרכז, ב-Shinsaibashi אבל לא במרכז מדי. הוא ממוקם ברחוב יחסית שקט. החדרים קטנים, אבל הוא שקט ונקי וזה לגמרי הספיק לנו. לאוסקה הגענו רק עם טרולי. בדיעבד, זה היה קצת מאתגר בעיקר בגלל שנחלתי הצלחה מסחררת בארקייד, אבל אני ממליצה לצאת לגיחות הקצרות האלה עם טרולי ולשלוח את המזוודות ליעד הבא.


מה עושים:

הגענו לאקווריום הזה כי היינו סקרניות לראות איך היפנים עושים אקווריומים. גם כאן, הכל גדול ומרשים. הגענו בסופ״ש אז היה עמוס יחסית, אבל אם אתם מחפשים בילוי קליל של כשעתיים, קפצו לכאן. 


תערוכה מהחבר׳ה של TeamLab, אבל הפעם באוויר הפתוח. מגיעים לכאן בערב ועוברים בין המיצגים שפזורים ברחבי הפארק. זה יפה, גימיקי ומייצר שילוב אולטימטיבי בין אמנות דיגיטלית לטבע. אם יש לכם שעתיים פנויות באיזה ערב, קפצו לכאן.


וואו, קצרה היריעה מלפרט על החוויה במקום הזה. אנחנו אוהבות מאוד משחקיות והגענו לכאן לכמה שעות טובות של בילוי. ממליצה מאוד לקנות את הכרטיס שנותן גישה לקומות העליונות למשך זמן מוגבל (נדמה לי שאנחנו לקחנו לשעתיים). תוכלו לשחק באולינג, כדורסל, כדורגל, טניס, בכלללל המשחקיות חופשי-חופשי. הקומות האלה לא כוללות את המכונות בהן אפשר לזכות בבובות - מהן תוכלו ליהנות (או לבכות) בקומה הראשונה. אם אתם חובבי קריוקי (מי לא, בעצם) - תוכלו ליהנות גם מחדרי קריוקי עם כל המוזיקה שתוכלו לחשוב עליה.


כפי שהבנתם - לא חיבבתי את אוסקה. ודוטונובורי מבחינתי היתה מרכז החרדה. דוכני אוכל רחוב, לכלוך רציני, רעש, תיירים… ועדיין, זה מקום אייקוני לכל מי שמבקר באוסקה. אז אם אתם כאן, תגיעו. אני לא נהניתי :( 


טיול יום לנארה

נארה הוא מקום קסום לגמרי שנמצא במרחק של כחצי שעה-40 דקות נסיעה ברכבת מאוסקה. בגלל שלא כל כך נהנינו באוסקה אבל כן נהנינו בטירוף בקיוטו, החלטנו לצאת לטיול יום הזה בזמן שהשהות שלנו באוסקה. בכנות, אין שם יותר מדי מה לעשות מלבד להסתובב ולהאכיל איילים חמודים. שימו לב שהם לא תמיד כאלה חמודים ויכולים להיות אפילו קצת אלימים. בכל פינה תוכלו לקנות קרקרים מיוחדים בשביל להאכיל אותם. זה סופר תיירותי, אבל שווה להגיע. כשתצאו מהרכבת, לכו לאכול מוצ׳י במקום הזה. תהליך ההכנה במלואו יופיע בפניכם וזה מפהנט במיוחד. המוצ׳י עצמו גם די טעים! אם אתם שם בזמן ארוחת הצהריים, אני הכי ממליצה בעולם להתרחק קצת מהמרכז, ללכת בתוך השכונות ולהגיע למקום הזה. הוא בקושי קיים בגוגל, אבל במציאות קיים כבר עשרות שנים, ומכין מנת קארי מדהימה. הוא קטן ופועל בשעות מוגדרות ותראו שם בעיקר מקומיים. אזהרה: המנות ע-נ-ק-י-ו-ת. ככה נראתה מנה בגודל מדיום וזה גם הגודל היחיד שהיה. אני לא זוכרת את המחיר, אבל היא היתה מאוד מאוד זולה. בקיצור, אוכל לכפר שלם בצלחת שלכם במחיר מצחיק. אם בשלב הזה לא מאסתם במקדשים, לכו למקדש המרשים הזה וצפו בבודהה הכי גדול ביפן!


טירת אוסקה - אל טירת אוסקה הגענו ביום הראשון שלנו בעיר וזו היתה הזדמנות טובה לראות את העיר מלמעלה ולקבל קצת מושג לאן הגענו. הטירה יפה מאוד מבחוץ, אבל אני חייבת להודות שהמוזיאון בפנים לא כל כך עניין אותנו, למעט כמה מיצגים ספציפיים. שווה ביקור בשביל הנוף ובשביל קצת העשרה על הקיסרות. מומלץ להזמין כרטיסים מראש כדי לדלג על התור הארוך.


איפה אוכלים:

עוד מקום בו עמדנו בתור כחצי שעה אבל היה שווה לגמרי. אוניגירי זו מנה מדהימה ובמקום הזה לוקחים אותה לשלב הבא, עם מילויים מיוחדים, מפתיעים ומעניינים. אם תגיעו קצת לפני זמן ארוחת הצהריים/ערב תוכלו להיכנס מהר. כל אוניגירי הוא די גדול (לא כמו הקטנים ב-7/11), אז קחו את זה בחשבון.


אנחנו חובבות גדולות של ברים קטנים, ושיקי בר הוא פנינה נסתרת בתוך הסחלה של אוסקה. הגענו באיזור חצות בלי להזמין מקום, והתמזל מזלנו לשבת על הבר וליהנות מהמופע המגניב של בעל המקום. גם הקוקטיילים היו מעולים. אם אתם באוסקה ואוהבים אלכוהול, תגיעו לכאן!

מילה כללית לגבי אוכל הרחוב באוסקה - הרבה אנשים מגיעים לעיר רק בשביל זה. אנחנו לא התחברנו כל כך למנות הרגילות והגימיקיות, ועל חלקן בכלל ויתרנו. אבל אם אתם חובבי אוכל רחוב וחייבים לנסות את כל מה שאנשים אחרים מעלים לטיקטוק (אני לא אומרת את זה בשיפוטיות!) - באוסקה תמצאו הכל. 


כל מה שמספרים על טוקיו לא מתחיל לתאר את העיר המטורפת הזו. יש בה הכל מהכל ולא דומה לשום דבר אחר שראיתי לפני. אנחנו ישנה בה במצטבר 9 לילות ולא הספקנו את כל מה שיש לה להציע. יש שיאמרו שגם שנים שם לא יספיקו. ההמלצה שלי היא להקדיש לפחות שבוע שלם בטוקיו אם הטיול שלכם מאפשר את זה, ולא להחליף בין מלונות (ראיתי בקבוצות בפייסבוק שזו תהייה שעולה הרבה). התחבורה הציבורית נהדרת ותמצאו את עצמכם הולכים הרבה ברגל כדי להגיע ממקום למקום.


לינה

בטוקיו שהינו בשני הלילות הראשונים שלנו ביפן ובחלק האחרון של הטיול. להעביר את שני הלילות הראשונים שם היתה החלטה נהדרת (אגב, במקור, לפני הביטול, תכננו להעביר שם רק לילה אחד). מעבר לג׳ט לג, היינו צריכות רגע להתרגל למדינה חדשה, והבחירה לישון בשכונת גינזה היתה רעיון טוב. גינזה מזכירה מאוד את ניו יורק וזה הרגיש לנו מאוד מוכר. היא לא חסרת מעצורים כמו שיבויה או שינג׳וקו, ואפשר להתהלך שם במרכז העיר ולא להרגיש את הכל בעוצמות מאוד גבוהות. הטיסה הישירה של 12.5 השעות גם יצרה אצלי את המיגרנה הכי קשה שחוויתי, אז בדיעבד - טוב שהיתה לנו נחיתה רכה ביפן והזדמנות להתאושש. המלון שלנו שם היה במיקום מעולה שאיפשר לנו לנצל את הזמן בצד הזה של העיר בצורה מיטבית. הוא קטן וקומפקטי אבל מציוד בכל טוב ונקרא Hotel Musse Ginza.


בחלק השני של השהות שלנו בטוקיו נזכרנו שאנחנו בירח דבש ובחרנו במלון חמישה כוכבים מפנק מאוד בשיבויה. המיקום שלו מושלם וגם המלון עצמו היה מעל לציפיות שלנו. מה שהנחה אותנו בבחירה שלו היה בעיקר גודל החדר, וזה משהו שחשוב מאוד להדגיש: קשה להתנייד כזוג בחדר קטן למעל לכמה לילות בודדים. בקיוטו ישנו 5 לילות בחדר די צפוף, אבל גם לא ממש היתה אלטרנטיבה בעיר. על המלון הזה בטוקיו קיבלנו המלצות וגם וידאנו שהוא חדר בסגנון ״אמריקאי״ (מילה אחרת ל-גדול). הוא היה נקי בצורה יוצאת דופן, השירות היה פשוט נפלא ונהנינו שם מכל רגע. כן, הוא מעט יקר מהממוצע אבל אם אתם מגיעים לשהות ארוכה וצריכים קצת מרחב - אני ממליצה עליו בחום. הוא נקרא Cerulean וממוקם כאמור בשכונת שיבויה, ממש קרוב ל-Shibuya Station.


מה עושים:

טיול יום לקאמקורה

אם אתם מחפשים טיול יום לעיירה קסומה ומתוקה במרחק קצת פחות משעה נסיעה ברכבת מטוקיו - Kamakura זו הבחירה הנכונה. זו עיירת חוף חמודה ורגועה, יעד מגניב לקניות של מזכרות, אוכל טעים ומעניין ובעיקר - קצת שקט ורוגע. לא תצטרכו שם יום שלם, אבל עדיף לצאת מוקדם בבוקר. דברים שכדאי לעשות שם: להגיע למקדש Kotoku-in, לסייר במדרחוב Komachi-dori, לאכול נקניקיה ב-Imbisu Kamakura, דים סאם מעולה במקום הזה, לשתות את המשקה המיוחד של קמקורה (סודה שזיפים. תוכלו למצוא אותה באימביסו!) ולקחת את הרכבת המתוקה שנוסעת על קו החוף (רדו בתחנת Koshigoe וחצו ברגל לאי הקטן enoshima. אומרים שביום בהיר אפשר לראות מהתצפית שם את פוג׳י).


שכונת הוויטנג׳ - Shimokitazawa

אחת השכונות החמודות בטוקיו מציעה חוויה קלילה ולא מאיימת - בית קפה קטנים, חנויות יד שניה ותחושה כללית שדווקא שם - טוקיו כן עוצרת. הגענו מוקדם והחנויות התחילו להיפתח רק באיזור 11:00. השכונה מלאה בחנויות יד שניה (2nd street, desert snow ועוד מלא) בה תוכלו למצוא כל דבר בתחום האופנה. יצאנו משם עם כמה מציאות לא רעות בכלל במחירים טובים. כמו בכל ביקור בחנות יד שניה, תצטרכו לחפש טוב טוב את המציאות, אבל זה לגמרי שווה את זה. כחובבות יוניקלו גדולות בחרנו לעשות את הקניה הגדולה שלנו דווקא בסניף שממוקם סמוך לתחנת הרכבת בשכונה. הוא לא ענק, אבל שקט, רגוע ומתוקף כך יכולנו לשהות כמה זמן שרצינו בתא המדידה עם כמה בגדים שבא לנו (בכל מקום אחר מגבילים אתכם). עוד מקום שעמוס בדרך כלל בשכונות המרכזיות וכאן נכנסנו בלי תור בכלל הוא ראמן Ichiran. אין מצב שלא תשמעו עליו או תתקלו בסניף, והוא אחת מרשתות הראמן החביבות. בוחרים את המנה שרוצים (באמצעות מכונה) לפי מגוון גדול של אפשרויות ומחכים לחלון הקטן שייפתח דרכו יוגש לכם הראמן. חוויה יפנית-מנוכרת חברתית אולטימטיבית. עוד המלצה קולינרית נהדרת מתאימה לטבעונים, אבל ממש לא רק. רשת מאפיות בשם Universal bakes, בה תוכלו למצוא מגוון טבעוני מדהים ומאפים נהדרים באמת. אנחנו ביקרנו בסניף הזה.


TeamLab Planets + TeamLab Borderless

התערוכות של TeamLab מככבות גם בטוקיו, עם שתי תערוכות שונות.  TeamLab Planets היא תערוכה חמודה ומיוחדת, שמתעסקת בעולם הצמחים, החי, החלל ועוד. על פי האתר, היא פתוחה עד סוף 2027. TeamLab Borderless לא שונה ממנה מאוד אבל רחבה ומקיפה יותר. שתיהן תערוכות אומנות דיגיטלית סמי-אימרסיבית ואם אתם חובבי הז׳אנר (כמונו) - ממליצה להגיע לשתיהן. אם צריך לבחור רק אחת, לכו על ה-Borderless. בכל מקרה - הזמינו כרטיסים מראש (אתם בכל מקרה תעמדו בתור, אבל גם אשכרה תוכלו להיכנס בסוף).


אני פוטרהד ולכן היה לי ברור לגמרי שנהיה חייבות לבקר במתחם החדש שפתחו בטוקיו, שמהווה העתק די מדויק של האולפנים באנגליה. זו חוויה כיפית בטירוף לכל חובבי הארי פוטר. אז אם אתם כאלה - שריינו כרטיס בהקדם, ולפחות 4 שעות של בילוי במתחם. 


שכונת צבעונית ומתוקה שאהבנו מאוד להסתובב בה. אל תפספסו את רחוב Takeshita שהוא אחד הדברים הכי ״יפנים״ שנתקלתי בהם בטיול. מעבר לזה, יש אחלה שופינג ובתי קפה חמודים. אם בא לכם לנסות משקה מעניין במיוחד (לא אלכוהולי הפעם), לכו ל-Iyoshi Cola


כריך שמורכב מבשר ואורז

ממליצה להקדיש לפחות שלוש שעות למקדש Senso-ji ושאר האטרקציות באיזור. המקדש יפייפה מבחוץ, ובדרך אליו תוכלו לבקר בעשרות דוכני מזכרות. זה אחלה מקום לרכוש בו מזכרות מיוחדות הביתה (אם ראיתם משהו שאהבתם, לכו כמה צעדים קדימה ואולי תמצאו גרסה דומה בזול יותר. נו, אתם ישראלים, אני לא צריכה לספר לכם). יש לי כאן שתי המלצות קולינריות: הראשון היא גלידה טבעונית בסגנון soft serve בטעם שומשום שחור (אני אוהבת מאוד ואם עוד לא ניסיתם זה הזמן!). תוכלו למצוא אותה בחנות הקטנטנה הזו. ההמלצה השניה היא ל״כריך״ שמורכב מ״לחמניית״ אורז במילוי בשר וואגיו. אם זה נשמע לכם טוב, אז תדעו שזה פי מיליון יותר טוב ממה שזה נשמע. עד עצם היום הזה לא הצלחתי למצוא את המיקום המדויק במפה, אבל הוא צמוד, באופן אירוני, לחנות כריכי הפירות הטבעונית הזו.



לא רחוק משם נמצא גן העדן לחובבי בישול ואפיה - רחוב Kappabashi. הטעות היחידה שלנו היא שהקדשנו מעט מדי זמן לביקור שם ולא חזרנו פעם נוסף. באמת, זה כואב. תוכלו למצוא שם ה-כ-ל: מחומרי גלם ועד סכינים, מחבתות וצ׳ופסטיקס מותאמים אישית. אם אתם זקוקים להמלצה אחת בלבד, לכו ל-Demachi Hisaya ותבקשו לטעום את כל סוגי הסויה שיש להם (אפילו סויה שקופה). אנחנו רכשנו סויה מתוקה ושמן וואסבי מדהים.


זו כנראה השכונה שאתם מדמיינים כשאתם חושבים על טוקיו (עם הבילבורד ההוא של החתול המיילל). אורות צבעוניים, מוזיקה, רעש והפרעת קשב אחת גדולה. יש בזה משהו מרגש ומחוספס (אווירה דומה לזו שתיארתי באוסקה), אז אני ממליצה ללכת לביקור אחד לפחות שם. תוכלו לשבת באחת האיזאקיות הצפופות וליהנות מחווית אוכל מאוד אותנטית, או פשוט להסתובב ברובע על מועדוניו ואווירתו המיוחדת. אם הפסקה הזו לא כל כך מדברת אליכם (כמו שהבנתם, זו גם לא כוס התה שלי), אפשר לוותר, וללכת על שיבויה שנותנת חוויה די דומה.


ללהט״בים שבנינו (אבל לא רק) - קפצו לרובע הגאה בשינג׳וקו (ני-צ׳ומה). הוא נחשב למקום עם ריכוז הברים הגאים הגדול ביותר בעולם. הוא מרגיש כמו מיקרוקוסמוס של טוקיו, עם ברים רגועים ונחמדים, אחרים באווירה סליזית יותר וכאלה שבהם אפשר לשבת על הבר ולשיר קריוקי של I Kissed a Girl (לא מאשרת ולא מכחישה שאלה היו אנחנו). 


פארק מקסים וענק שנמצא בין שיבויה להרג׳וקו. כשאנחנו היינו שם התקיים הפסטיבל שהזניק את מצעד הגאווה בעיר, אבל ביום-יום תוכלו למצוא שם צעירים, משפחות ואנשים שנהנים מהטבע במרכז העיר. אחלה ספוט לעצור בו ולקרוא ספר או לעשות פיקניק.


אם אתם חובבי ג׳אז, לטוקיו יש לא מעט מה להציע לכם. אבל אם בא לכם חוויה ברמה גבוהה - תבדקו מי מופיע בבלו נוט בזמן הביקור שלכם. התמזל מזלנו ואבישי כהן (הבסיסט) היה בעיר עם הטריו שלו, ואנחנו נשאבנו לערב מדהים, מוקפים ביפנים שנהנים מהמוזיקה של שלושת הישראלים שעל הבמה. האווירה מיוחדת, כולם לבושים יפה, יש אוכל נחמד מאוד וגם אלכוהול - אז אם אתם הולכים לשם בערב, לגמרי קחו את זה בחשבון. כשתזמינו מקום תצטרכו לבחור איזור ישיבה, כאשר המקומות הספציפיים יבחרו כשתגיעו. מומלץ להגיע מוקדם כדי לזכות במקומות הטובים ביותר.

בעיר צפופה ועמוסה בגורדי שחקים כמו טוקיו, אי אפשר לוותר על תצפית. אחת התצפיות המעניינות נמצאת בבניין הזה. הכניסה חינמית וללא הרשמה מראש, אבל כמו בכל מקום - תצטרכו לעמוד קצת בתור. המעלית תקח אתכם עד למקום בו תוכלו להתסכל על העיר הנפלאה הזו מלמעלה, והחלק הכי טוב - יפנים פנסיונרים וחמודים שמתנדבים שם ישמחו להסביר לכם בדיוק מה אתם רואים. אנחנו נפלו על אחד מתוק במיוחד עם כל השאלות שלנו. את כל הפרטים תוכלו למצוא כאן.


איפה אוכלים:

אחד הדברים הטעימים ביותר ביפן הם הדגים הטריים שפשוט נמסים בפה. כדאי שתוסיפו למפה שלכם את השוק הזה בו תוכלו לטעום מכל הטוב שיש לים, ליבשה ולצומח של יפן להציע. המהדרין יגיעו מוקדם מאוד בבוקר כדי להמנע מתורים, אבל ההמלצה שלי היא להגיע לפני שעת ארוחת הצהריים, באיזור 11:00 ולהתחיל לטעום. זה מה שאנחנו עשינו. במקום הזה, אכלנו וואגיו מהפנט.


אין מצב שלא נתקלתם בפנקייקים הפלאפיים האלה באחת מהרשתות החברתיות. אנחנו הגענו ממש סמוך לסגירה ולקחנו טייק אוואי של הפלא הזה. אחלה בוסט מתוק ומאוד טעים. מצדיק את ההייפ בעיניי.


הביס הראשון שלנו בטוקיו, כשישנו בשכונת גיזה, היה ב-bon. ציפינו לתור ארוך, אבל יצא שהגענו בדיוק בפתיחה. מדובר במנה פשוטה, לכאורה: שניצל חזיר יפני בין 2 חתיכות לחם חלב. כן, זה טעים כמו שזה נשמע, כן זה מעט יקר - אבל אם אתם באיזור אני ממליצה מאוד להגיע.


לכבוד יום הנישואין שלנו ורגע לפני החזרה הביתה החלטנו להתפנק במסעדה שזכרתי לטובה מאוד מניו יורק. נובו לגבי מסמנת וי בכל הקטגוריות החשובות: שירות, אוכל וחוויה. אנחנו לקחנו את ארוחת הטעימות והמנות לא הפסיקו להגיע לשולחן, יחד עם בקבוק סאקה קפוא ולא מסונן שהיה תוספת מושלמת לארוחה. הם התאימו לי את המנות בצורה מופתית לעניין הרגישות ללקטוז ונהנינו מכל רגע שם. זו מסעדה בווייב אמריקאי (כך שמסביבכם תראו בעיקר אמריקאים/תיירים), אבל בסטנדרט יפני (השף נובו, שעל שמו קרויה המסעדה הוא ממוצא יפני). חשוב מאוד להזמין מקום מראש!


הרשת הזו מציעה מנה מדהימה ומנחמת של טונקאטצו קארי (שניצל חזיר) עם מגוון שינויים ורטבים. אתם תראו אתה ברחבי יפן, לפעמים בשמות קצת שונים (יש מספר רשתות), אבל הקלאסית בניהן היא זו. אחרי שתצלחו את התור תגיעו לשולחן בו תבחרו מתוך מסך את ההזמנה שלכם. כל מי שיושב יהיה חייב להזמין, אז אני אומרת מראש - המנות גדולות! הכל מאוד טעים ועל אף שזו רשת יחסית פשוטה וזולה - הופתענו לטובה. לגמרי סוגר פינה וכיף לארוחת צהריים (אבל קשה להגיד שמדובר במאכל קליל).


אחד הדברים הטעימים ביותר שאכלתי ביפן הוא צלופח. לא יודעת להסביר אבל משהו באופן שבו הם מקרמלים אותו ומגישים אותו על אורז לבן ופשוט (או סתם על מקל) פשוט גרם לי להשתגע מהטעם בכל פעם מחדש (ואני לא אכלתי דגים עד לפני 10 שנים, כן?). הצלופח יהיה לרוב הדג היקר ביותר בתפריט ותוכל להשיג אותו במגוון מקומות. אנחנו אכלנו אותו קרוב מאוד לתחנת שיבוי במקום שמתמחה במנות מהסוג הזה. תקבלו מרק, מנת צלופח מונחת על אורז ותהנו מכל רגע. 


סלט ראמן
״סלט״ ראמן

תרבות האיזאקיות ביפן היא ענפה ורחבה, ואנחנו הגענו לאיזאקיה הזו לגמרי במקרה. הוא נמצא סמוך לבר הקוקטיילים SG Club (דיס המלצה בהמשך) וכמו ששמו רומז, הוא שייך לאותם בעלים. זו איזאקיה מגניבה מאוד עם תפריט ענק ומגוון שנמצאת באחת הקומות בבניין משרדים. הדלת הסתמית שתפתחו לא תצליח אפיו לרמוז על מה שמתחולל בפנים. נהנינו שם מאוד, האוכל היה נפלא (אהבנו במיוחד את סלט הראמן!) ושתינו הרבה, ובזול. זה הקטע של איזאקיות. האלכוהול זול והאוכל קטן - הוא שם כדי לרפד את הבטן. אם תרצו, זו הגרסה היפנית לבר טאפאסים.

ועכשיו דיס המלצה קטנה בהקשר הזה: התאכזבנו מאוד מבר ששמענו עליו המון והזמנו אליו מקום מראש - SG Club. אנחנו אוהבות מאוד ברים יצירתיים שמצליחים לאתגר את בלוטות הטעם שלנו עם תזקיקים מעניינים ושילוב מרגשים. חשבנו (בגלל מבול ההמלצות של הישראלים) שזה יהיה המקום הזה. בפועל - אכזבה. הקוקטיילים מוכנים מראש ורק נמזגים לכוסות. מבאס ומאכזב. שנינו דרינק אחד כל אחת והמשכנו הלאה.


עוד חוויה קולינרית לאוכלי הבשר! המקום הזה מגיש לכם ארוחה שלמה סביב טונקצו (שוב, שניצל חזיר) עם מגוון של רטבים ותוספות. זה נשמע פשוט, אבל זה ההפך מזה - כי כמות הטעמים שתוכלו לייצר מהמצרכים שמולכם היא אינסופית. תקבלו גם מרק, אורז וסלט כרוב. גולת הכותרת - אתם צולים בעצמכם את הבשר. זה טעים מאוד ומאוד מאוד משביע. תצטרכו להמתין בתור אז ממליצה להגיע בשעות הרגועות יותר (אחרי הצהריים, נגיד).


סבתא חמודה מכינה אוכל

הגענו לכאן בלילה האחרון של הטיול שלנו, לגמרי המקרה. על אף שהמקום הזה מצריך הזמנה מראש והמקומות שם מוגבלים, לקחנו צ׳אנס והגענו. חיכינו בערך רבע שעה ונכנסנו למקום מיוחד במינו. נתחיל בדבר החשוב ביותר - אל תוותרו על ישיבה על הבר. שם תפגשו (אני מקווה!) אישה קשישה ומקסימה, בת 80 פלוס בוודאות, שתצלה עבורכם את הבשר. היא תניח שתי פרוסות לחם על הפלטה הלוהטת ותצלה את הבשר, הדגים, פירות הים וכל מה שהזמנתם מהתפריט. זה מהפנט לראות אותה עובדת. אה, חשוב להגיד - זה גם מאוד מאוד טעים. הכי כיף זה לאכול בסוף את הלחם שספג את כל הטעמים של הבשר והירקות. המסעדה הזו מומלצת מישלן, וטעמנו שם קובה ביף שפשוט נמס בפה. נסו להזמין מקומות בראש כדי לא לסמוך על המזל (והתעקשו על כיסאות בבר!).







עד כאן מסמך ההמלצות שלי!

יכול להיות שאזכר בדברים נוספים, אז אם אתם חוזרים לכאן שוב, שימו לב מתי עדכנתי בפעם האחרונה את המסמך.


מוזמנים לשאול שאלות בתגובות וכמובן - לשלוח לחברים, משפחה וכל מי שמתכנן לבקר במדינה המופלאה הזו!


 
 
 

3 Kommentare


Gast
19. Okt. 2024

תודה רבה, זה אחד הפוסטים הארוכים ביותר שהשאיר אותי דרוכה וסקרנית עד סופו.

אני בתחילת דרכי בחיפושים אחר מידע והמלצות , אני בהחלט אאמץ את ההמלצות .

תודה שוב.

Gefällt mir

Gast
07. Okt. 2024

נהנתי מאוד לקרוא, כתבת מקסים , אני אשתמש במיידע הזה לטיול שלנו

Gefällt mir

Gast
05. Okt. 2024

תיארת יפה .

ממליצה לרשום את כל שמות הערים והמקומות באנגלית.

Gefällt mir

בואו נדבר

תודה רבה, נהיה בקשר!

© כל הזכויות שמורות למיכל פורת

bottom of page